דשן הנוזלי חייב להכיל אחד או יותר מיסודות המזון העיקריים הדרושים לצמח
לצמחים יש יסודות מאקרו :
חנקן זרחן אשלגן
בנוסף הוא צריך לכלול : סידן, מגנזיום, וגפרית , הנדרשים לדישון במצעי גידול אינרטיים ובתנאי קרקע ומים יחודיים
מצעי גידול אינרטים הם הדרך שלנו לספק לצמחים יציבות, תמיכה, מים ואויר יחד עם שמירה על ניטרליות כך שלא תושפע תמיסת ההזנה
ישנם סוגים של תמיסות דשן המכילים גם יסודות הדרושים לצמח בכמויות מזעריות ומכונים יסודות מיקרו
ברזל , אבץ , מנגן , מוליבדן , נחושת, בורון
רבים חושבים שיחס יסודות ההזנה (הקרויים N.P.K – חנקן, זרחן ואשלגן ) בדשן הם המדד היחיד ליעילות הדשן.
בפועל בחירת הנגזרת הכימית של היסוד תשפיע באופן המהותי על יעילות הדשן.
לכן חשובה בדיוק ה נגזרת יסודות הספציפית של ההזנה כך שתהיה מותאמת אישית לסוג הצמח ולדרך הגידול ולכן הכמות המצויה בדשן מרמת נגזרת החנקן ועד לסוג הספציפי של כלאט הברזל חשובה ביותר כך שתתאים לגידול הספציפי
בכדי לדעת איזה סוג דשן כדאי להוסיף בהתאם לאיכות המים הספציפית באיזור שלכם , כדאי גם לבדוק את איכות המים , ואת כמות היסודות אשר במים , יש לכך השפעה על הגידולים שאתם מגדלים , יש אפשרות לבדוק באמצעות האינטרנט לבדוק באתר רשום המים ומקורות , הקישור נמצא פה , לבחור בבדיקה הכימית , ולבדוק את כמות המגנזיום גופרית וסידן ואם חסר אפשר לחשב כמה להוסיף לפי הצורך אם חסר.
הסבר כללי על דישון אורגני בהידרופוניקה-
החומרים המזינים (נוטריאנטים) שהצמחים קולטים הם ברובם בצורה היונית שלהם, בדומה לצורה שהם נמצאים בדשן. אחרי שהצמח קולט אותם הוא מטמיע את הנוטריאנים בחומר האורגני (על מנת לייצר ביומאסה)
את תהליכי הפירוק (אירובי או אנאירבי), כמו קומפסטציה לדוגמה, ניתן לחלק לשני שלבים:
בשלב הראשון החומר האורגני מתפרק ליחידות הבסיס המרכיבות אותו (פחממות לסוכרים, חלבונים לחומצות אמינו, וכו') וזה פירוק חלקי. תוצרי השלב הראשון הם בעיקר תרכובות אורגניות שלא משפיעות על המוליכות, הם גם פחות זמינים לצמח, ולרובם דרוש שלב פירוק נוסף.
בשלב השני יחידות הבסיס מתפרקות לחידות המרכיבות אותם (פחמן לפחמן דו חמצני, חנקן לאמוניה, זרחן לפוספט וכו' ) שנשארים כמלחים מומסים במים, והוא נקרא גם מינרליזציה. התוצרים של השלב השני הם בעיקר יונים (שזמינים לצמח), לכן משפיעים על המוליכות.
קיימים חומרים אורגנים שנחשבים קשים לפירוק, ולרוב נשארים גם אחרי שרוב החומר האורגני עבר מינרליזציה, חומצות הומיות הן דוגמא לחומר כזה.
במי הומוס יש בעיקר תרכובות אורגניות, ופחות מלחים. בתהליכים מיקרוביאלים למשל, ההומוס מתפרק ומשחרר את הנוטריאנטים לצמח. בנוסף, בהומוס ישנם חומרים נוספים, חלקם גם מגבירים את הצימוח ומועילים לצמח. לכן זה טוב לשים בקרקע, או במערכות הכוללות ביופילטר, ופחות במערכות עם מעט מיקרואורגניזמים כמו למשל במערכת הידרופונית.
לדעתי אין סיבה להכניס הומוס למערכת אקוואפונית ולא דשן מתאים. בגדול זה יגביר את העומס האורגני במערכת, ויגדיל את צריכת החמצן של המערכת. אם רוצים למקסם ניצול הנוטריאנטים באקוואפוניקה, (בנוסף לתכנון מתאים) עדיף להשלים את החוסרים בצורה מדוייקת ולא לשים תערובת כללית.
הערה נוספת, פורק חלבונים (סקימר) משמש בעיקר לסילוק חלבון מומס מהמים (ע"י הקצפה).
בחלבון המומס נמצא רוב החנקן האורגני, ולכן סילוקו מקטין את הכמות הפוטנציאלית של החנקן לצמחים